מפדרלי ועד מקומי: הכירו את סוגי המיסים בארה"ב הרלוונטיים לישראלים

הרבה ישראלים שעושים עסקים מעבר לים, משקיעים בנדל"ן או מחזיקים באזרחות, מגלים שהתנהלות כלכלית תקינה דורשת הבנה רצינית. המערכת האמריקאית בנויה בשכבות שונות, ממיסים ברמה הלאומית ועד אגרות עירוניות קטנות, וחשוב לדעת בדיוק מי גובה מה ולמה.  

למה חייבים להבין איך המערכת עובדת?

רועי היה בטוח שהכל תקין אצלו. הוא משקיע בנדל"ן בארצות הברית כבר שלוש שנים ותמיד שילם בזמן את מה שרואה החשבון בארץ הציג לו. פתאום, בבוקר בהיר אחד, הוא קיבל מכתב אזהרה עם קנס כבד על אי דיווח של הכנסות לרשויות המקומיות באותה מדינה שבה נמצא הנכס. התסכול שלו היה עצום, בעיקר כי הוא פשוט לא ידע שיש הפרדה בין הרשויות השונות שם. הסיפור של רועי חוזר על עצמו אצל המון משקיעים, יזמים ועובדים שעושים רילוקיישן.

מי שרוצה להכיר את סוגי המיסים בארה"ב חייב להבין שמדובר במבנה שונה לגמרי ממה שנהוג בישראל. המבנה הרב-שכבתי מצריך תכנון רציני מראש כדי לא להיתקל בהפתעות לא נעימות בהמשך הדרך.
באמריקה יש שלוש רמות עיקריות של גבייה, וכל אחת מהן פועלת בצורה עצמאית כמעט לחלוטין.  החלוקה הזאת יכולה לבלבל קצת בהתחלה, אבל ברגע שמבינים את ההיגיון שעומד מאחוריה, הרבה יותר קל להסתדר ולחסוך הוצאות מיותרות. 

החלוקה המרכזית לשלוש רמות גבייה

המס הפדרלי – קבוע לכולם

הרמה הראשונה והכי מוכרת היא הרמה הפדרלית, שמנוהלת על ידי רשות המסים האמריקאית. כאן מדובר בחוקים שחלים על כל מי שיש לו אזרחות, גרין קארד, או הכנסות מתוך גבולות ארצות הברית, בלי קשר למקום המגורים הספציפי שלו. רוב האנשים מכירים את דוח 1040 שחובה להגיש פעם בשנה, ובו מדווחים על כל ההכנסות מכל מקור אפשרי.

המס המדינתי – משתנה ממקום למקום

ברמה השנייה נמצאות המדינות עצמן. לכל מדינה בארצות הברית יש חוקים משלה ולכן שיעורי הגבייה משתנים באופן משמעותי אחת מהשנייה. במדינות כמו פלורידה או טקסס למשל, אין בכלל גבייה על הכנסות ברמת המדינה, בזמן שבקליפורניה או ניו יורק האחוזים יכולים להיות די גבוהים.
תכנון נכון של מקום פתיחת החברה או רכישת הנכס יכול לחסוך הרבה מאוד כסף בטווח הארוך. 

המס המקומי – ברמת העיר או המחוז

מעבר לשתי הרמות הראשונות, קיימת גם הרמה המקומית שמורגשת היטב ביומיום. ערים, מחוזות ולפעמים אפילו שכונות ספציפיות, יכולים להטיל היטלים פנימיים משלהם. זה יכול להיות היטל על שכר, ארנונה על נכסים או אגרות שונות שמממנות בתי ספר ותשתיות באותו אזור מגורים. בדיקה מוקדמת של הנתונים האלה משפיעה מאוד על הכדאיות של כל השקעה. 

⭐טיפ זהב⭐ כשמתכננים לעבור לעבוד בארצות הברית או להקים שם עסק, חשוב לשקלל את כל שלוש השכבות ביחד ולא להסתכל רק על המדרגות הפדרליות, כי הפער בהכנסה נטו יכול להיות אדיר.

  

אילו חיובים פוגשים בשוטף?

כשמתחילים לפעול בשוק האמריקאי, נתקלים בכמה סעיפים בולטים שחוזרים על עצמם פעם אחר פעם. הנושא הופך למורכב יותר כשמוסיפים למשוואה חברות בע"מ, שותפויות עסקיות או אופציות לעובדי הייטק, אבל הבסיס הרעיוני נשאר יציב. חברות בוטיק מומחיות שמייעצות בנושא, מסייעות להבין בדיוק מה מתאים לכל מצב. הנה פירוט שמרכז את הסוגים הנפוצים ביותר:

סוג החיוב	למי זה רלוונטי	רמת הגבייה
מס על הכנסה שוטפת	שכירים, עצמאים, חברות ובעלי אזרחות מתוקף חוק	פדרלי, מדינתי ולעיתים מקומי
רווחי הון	משקיעי שוק ההון, בעלי נדל"ן ויזמים שמוכרים את החברה	בעיקר פדרלי וחלק מדינתי
מס מכירה	עסקים שמוכרים מוצרים ושירותים ללקוחות הקצה	מדינתי ומקומי לחלוטין

הטבלה הזאת מדגימה בצורה מעולה כמה רחבה היריעה הפיננסית מעבר לים. לכל סעיף בטבלה יש תקנות ספציפיות, ניכויים מותרים ואפשרויות חוקיות להפחית את הנטל הכללי שמצטבר. 

דיווחים בינלאומיים שעלולים לעלות ביוקר

החשיבות של התנהלות שקופה

אחת הבעיות המרכזיות עבור ישראלים היא חוסר מודעות לחובות הדיווח שקשורות לנכסים מחוץ לארצות הברית. כשיש לאדם דרכון אמריקאי או גרין קארד, הדרישות פשוט לא נגמרות רק במה שקורה שם בפועל.
התעלמות מדרישות הדיווח הבינלאומיות עלולה להוביל לקנסות כבדים מאוד, אפילו אם אין חבות בתשלום בשורה התחתונה. 

הטפסים וההליכים המרכזיים

הנה כמה מהמסמכים והדרישות המרכזיות שצריך לקחת בחשבון כשמנהלים כספים ונכסים מחוץ לגבולות ארצות הברית:

• דיווח הבנקים הזרים – חל על כל אזרח אמריקאי שמחזיק בחשבונות בנק, קרנות פנסיה או השתלמות מחוץ לארצות הברית בסכום מצטבר של מעל עשרת אלפים דולר במהלך השנה, וחובה להגיש אותו בכל שנה.
• תקנות למניעת העלמות הון – דורשות לדווח על נכסים פיננסיים זרים מעל רף מסוים, כחלק מהמאבק הכלל עולמי בניהול כספים שחורים והסתרת הון בחוץ לארץ.
• תקנות לגבי חברות זרות – משפיעות בעיקר על יזמים ישראלים שמקימים חברות בארץ אבל נחשבים לאזרחי ארצות הברית, ודורשות התייחסות פרטנית כדי לא לשלם כפול על אותם רווחים.

רשימה זו מדגישה עד כמה קריטי לפעול בשקיפות מוחלטת מול הרשויות ולנהל מעקב מסודר אחרי כל הנכסים הפיננסיים לאורך התקופה. 

❗שימו לב❗ אמנת המס בין ישראל לארצות הברית נועדה בדיוק כדי למנוע מצבים שבהם משלמים כפול על אותה הכנסה, ולכן כדאי להיעזר באנשי מקצוע שיודעים להפעיל את הסעיפים הנכונים בדוח השנתי.

  

מה קורה כשצוברים חובות או מפספסים מועדים?

לא מעט משפחות שנמצאות ברילוקיישן או אנשים שנולדו בארצות הברית אבל גדלו בארץ, מגלים רק בשלב מאוחר יחסית שהם היו צריכים להגיש דוחות במשך שנים ארוכות. הפאניקה במקרים האלה מאוד מובנת וטבעית, אבל יש פתרונות מסודרים לטפל במצב. הגופים האמריקאים מציעים מסלולים מסודרים שמיועדים לאנשים שטעו בתום לב ומעוניינים לתקן את העבר ללא פחד. הנה השלבים המרכזיים שכדאי לבצע כשמגלים פערים ובעיות מול הרשות:

1. הבנת המצב הכלכלי בצורה מדויקת כוללת איסוף כל הנתונים הפיננסיים של השנים האחרונות, כמו תלושי משכורת, דוחות מהבנק ומסמכי רכישת נדל"ן וקרנות.
2. כניסה להליך גילוי מרצון שמאפשרת להגיש את כל הדוחות החסרים באיחור תוך חשיפה מינימלית או אפסית לקנסות ועונשים.
3. במקרה שבו הוגש דוח שגוי בעבר, אפשר להגיש דוח מתקן שמסדר מחדש את הנתונים ומשקף את התמונה הכלכלית הנכונה מול הפקידים.
4. כשנוצר חוב גדול שאי אפשר לשלם בבת אחת, תמיד ישנה אופציה מסודרת לפנות בבקשה לפריסת תשלומים מול מס ההכנסה המקומי או הפדרלי.

תהליך חכם ומסודר מול גורמי האכיפה השונים מוריד המון לחץ רגשי ומונע צעדים כואבים בהמשך כמו עיקול נכסים או הקפאת חשבונות בנק פרטיים ועסקיים.
צוות מיומן שחי ונושם את הרגולציה האמריקאית והישראלית כאחד, יכול לעשות את ההבדל בין חוויה מסורבלת ומלאת קנסות לבין פעילות חלקה. 

לסיכום, החיים בקו ישראל וארצות הברית, בין אם זה למטרות עסקים, השקעות או מעבר מגורים מלא, דורשים הבנה אמיתית של הסביבה הכלכלית שם. הפן הפיננסי תופס חלק משמעותי בכל מהלך כזה. בזכות היכרות מוקדמת עם הדרישות השונות וליווי מותאם אישית למצב הספציפי, כל אחד יכול לחסוך המון זמן יקר, כסף והתעסקות מתישה מול הרשויות בחוץ לארץ.